מי המשקיע המתאים לחברת סטארט אפ ?
יזמים המתחילים בפיתוח רעיון חדש מצפים לגייס את ההון הנדרש לצורך קידום המיזם בדרך כלל לאחר שהכינו תוכנית עסקית או פרוטו טייפ. ישנם מספר סוגי משקיעים ואפשרויות השגת מימון. כל אמצעי מימון או סוג משקיע מתאים לשלב או לשלבים מסוימים של מיזם מתחום ההיטק וכדאי להכיר אותם ואת התאמתם לשלב ההשקעה שכן פנייה למשקיע שאינו מתאים לשלב בדרך כלל תהיה הוצאת אנרגיה לחינם ובעיקר תסיט את היזמים מכיווני הפעולה הנכונים והמתאימים.
הדרכים המקובלות להשגת מימון למיזם הינן השגת מימון מהמדינה במספר דרכים אפשריות, השגת השקעה ממשקיע או השגת מימון באמצעות הלוואה שתהיה בדרך כלל הלוואה בנקאית.
השגת מימון מהמדינה
קרן תנופה – מיזמים בעיקר טכנולוגיים אם כי לא רק, שיש להם סבירות לקבל פטנט מתי שהוא, יכולים להשיג מימון ראשוני מהמדינה בגובה של עד 200,000 ₪. על מנת להשיג את המימון היזם נדרש לפנות לקרן על גבי טופס שהוא מעין תוכנית עסקית ראשונית בו הוא מפרט את מה שניתן על המיזם על פי הפורמט המוכתב בטופס. בוחני הקרן מחליטים האם הבקשה מאושרת או לא. במידה והמיזם קיבל את הכסף מהקרן והוא הצליח, היא תוחזר באמצעות תמלוגים שיגיעו מההכנסות. במידה והמיזם לא הצליח, הכסף לא יוחזר למדינה. באמצעות הכספים של קרן תנופה ניתן להגיש בקשה לפטנט, לבנות תוכנית עסקית, ליצור פרוטוטייפ ולהוציא סכום מסוים בתחום השיווק. אין יכולת לקחת שכר מהכספים שניתנו למיזם מהקרן.
חממה טכנולוגית – מיזם בשלב הפרוטו טייפ יכול לנסות ולהתקבל לאחת מהחממות הטכנולוגיות. לצורך זה עליו להיות עם תוכנית עסקית טובה ופרוטו טייפ פועל. חממה טכנולוגית בדרך כלל מובלת על ידי אחת מקרנות הון הסיכון או חברות טכנולוגיה מובילות בארץ. הדרישות בעת הכניסה למסלול החממה מחמירות למדי ובדיקת הנאותות נעשית במקרים רבים באמצעות הקרן השותפה בחממה. הסכום שניתן לקבל באמצעות חממה טכנולוגית מהמדינה הינו כ – 450,000 $ כשהיזם נדרש למצוא מימון משלים שגובהו 15% מסך כל הסכום. במידה והיזם לא מביא את המימון החממה תשלים את הסכום מעצמה אולם תדרוש אחוזים נוספים בעבור השלמת ההשקעה. בפועל רוב המימון מגיע מהמדינה והחממה משלימה רק את ה – 15%. חברת חממה בדרך כלל כבולה לכללי החממה המקשים על ניהולה ומחזירים לא מעט מהכסף לחממה באמצעות שכ"ד, שכר טרחת עו"ד, שירותים עסקיים כאלה ואחרים ועוד...
תוכניות להאצת סטארט אפים
יש בגדול שלושה סוגים של תוכניות האצה לסטארט אפים (כמובן שבשלב זה לא מצפים שתהיה למיזם תוכנית עסקית או פרוטו טייפ).
תוכניות המספקות חלל עבודה - (בדרך כלל משותף למספר סטארט אפים יחד). ישנם מספר סוגים של תוכניות כאלו. חלק מהן מספקות רק חלל, חלק אחר דורש עבודה של חלק מהזמן במיזם אחר כך שכל המיזמים זוכים למספר מקצועות פיתוח ולהפריה הדדית. בסיכומו של דבר רובן של תוכניות האצה אלו מספק בעיקר מיקום לעבודה במחיר נמוך מאוד וסיוע נוסף בתחומים משרדיים שונים.
השקעה נמוכה תמורת מניות – ישנן מספר תוכניות המשקיעות כ – 20,000 $ תמורת 10%-20% מהמיזם. חלקם גם מציג את היזמים לאחר מכן בפני משקיעים נוספים. תוכניות אלו מספקות לעיתים גם שטחי עבודה ויועצים עסקיים בתחומים שונים.
מאיצים ורטיקליים – ישנן מספר תוכניות האצה המאפשרות ישיבה במשרדי חברות גדולות ואף שימוש במתקני החברה השונים. לעיתים מתלווה לכך גם השקעה קטנה. מצב זה בעיקר חושף את המיזם לאותה חברה גדולה (לדעתי מוקדם מדי) שיתכן ולאחר מכן תהיה מעוניינת במיזם.
ישנן מספר בעיות הקשורות לתוכניות ההאצה השונות: משקיעים רבים חושבים כי יזמים שהשתמשו בתוכנית האצה חלשים ולא יכולים להוביל לבדם את המיזם. נוסף לכך ישנן תוכניות רבות ויש צורך לבחון היטב האם התוכנית המוצעת בכלל מתאימה למיזם כדי שלא יצא שכרו בהפסדו והתועלת שתתקבל תיעלם לעומת הנזק שייוצר.
משקיעים שונים
משקיע פרטי (אינג'ל) – משקיעים פרטיים יכולים להיות המשקיע הרלוונטי בכל שלב שהוא אולם לכל רמת השקעה סוג המשקיעים שונה.
טרום סיד – בשלב זה ההשקעה נמוכה מאוד והיא נעה בין 10,000-100,000. המשקיע בשלב זה יכול להיות היזם, יכול להיות חבר או בן משפחה. כיוון שמדובר בסכומים נמוכים שאותם יכולים אנשים רבים להשקיע המשקיע צריך להיות אדם מהישוב שמכיר את היזם, סומך עליו ומאמין שיש סיכויים רבים להצלחת המיזם. בשלב זה בדרך כלל אין עדיין תוכנית עסקית וגם לא פרוטוטייפ והמשקיע משקיע את הכסף על סמך תחושותיו ואמונתו ביזם ולא על סמך תוכנית עסקית מוצלחת.
סיד – זו ההשקעה המשמעותית הראשונה במיזם. גובה ההשקעה נע בין 100,000-500,000 $. משקיע המשקיע את השקעת הסיד יהיה בדרך כלל איש עסקים בעל סכום פנוי של 1-5 מיליון $. בשלב זה נדרשת תוכנית עסקית מקצועית ופרוטו טייפ פעיל. משקיעים אלו הינם אנשי עסקים מתחומים שונים המשקיעים סכומים של עד מאוד אלפי $ ומצפים בדרך כלל לאחוז גבוה מהמניות בתמורה להשקעתם. בחלק גדול מהמקרים משקיעים אלו אינם מקצועיים ובדיקת הנאותות שלהם שטחית. הם יודעים זאת ולכן הם מהססים מאוד וקשה מאוד לשכנע אותם להשקיע. על מנת שיכולת השכנוע של המיזם תהיה גבוה יותר רצוי מאוד להגיע אליהם עם מערכת פועלת ואפילו במצב שבו יש התחלה ואפילו זעומה של הכנסה כיוון שאז תהיה להם תחושה שהסיכונים נמוכים יותר ולכן יוכלו להשקיע בפחות חששות. חשוב מאוד כי בשלב זה הגיוס יספיק גם להשקה ראשונית של המוצר או השירות ולתחילת איסוף לקוחות, גולשים או משתמשים.
סיבוב ראשון – לאחר ששלב הפיתוח הסתיים (ורצוי שעם תום השקעת הסיד גם הפיתוח הראשוני יסתיים), המיזם אמור להיות כבר בשלב בו המערכת הושקה השקה ראשונית והחלה לאסוף לקוחות ומשתמשים. ישנם משקיעים פרטיים המשקיעים גם בשלב זה אולם חשוב להבין כי הם מעטים וכי הם בדרך כלל מצטרפים להשקעה של קרן הון סיכון כיוון שמדובר בסכומים גבוהים ונדרשת יכולת לבדיקת נאותות מקצועית.
קרנון הון סיכון – בישראל פעילות כיום כ – 15 קרנות הון סיכון המשקיעות בפועל. הקרנות משקיעות בדרך כלל בשלב הסיבוב הראשון כאשר יש משתמשים ולקוחות אולם לעיתים קורה שקרן הון סיכון ישראלית תשקיע גם בשלב הסיד. תהליך ההשקעה של קרן הון סיכון ארוך וקשה ומחייב תוכנית עסקית מקצועית וייעוץ משפטי ברמה גבוהה על ידי עו"ד בעל נסיון רב בתחום.
ליצירת קשר בנושא פיתוח עסקי, כתיבת תוכנית עסקית או יעוץ עסקי
אייל כוכבא
050-9375123
eyal@business-plan.co.il
המרכז לתכנון עסקי כל הזכויות שמורות © 1999-2013